החלטה בתיק סע"ש 53897-06-13

1.             לפניי בקשת המבקשים לצירוף נתבע נוסף ובעל דין דרוש, מכוח תקנות 18(א) ו- (ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 (להלן - "התקנות").

2.             ביום 26.6.13 הגיש התובע את תביעתו דנן, כנגד הנתבעים, בה תבע זכויות כספיות שונות מכוח יחסי העבודה ששררו בין הצדדים, לטענתו, ומכוח סיומם.

3.             ביום 30.7.13 הגישו הנתבעים כתב הגנה בו טענו, כטענה מקדמית, כי כלל לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, וכי מבדיקתם עולה, כי בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה התובע הועסק על ידי מר אחמד זיאדה ת.ז. ********* מבית סירא 317, בית סירא.

4.             יחד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעים בקשה לצירוף מר אחמד זיאדה כנתבע בתובענה דנן, היא הבקשה שלפניי.

5.             ביום 25.8.13 הגיש התובע את תגובתו לבקשה בה טען, בתמצית, כי הוא עבד אך ורק אצל הנתבעים, וכי מר אחמד זיאדה, אותו מבקשים לצרף כנתבע, היה להבנתו מנהל עבודה מטעם הנתבעים, והתובע לא עבד אצלו ולא התכוון לעבוד אצלו, ועל כן אין לצרפו כנתבע.

דיון והכרעה

6.             תקנה 15(ב) לתקנות מתירה לצרף כנתבעים את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע, אשר אילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בתובענות אלה שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.

7.             תקנה 18(א) לתקנות מוסיפה וקובעת, כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין, בין אם לבקשת בעל דין ובין אם מיוזמתו, להורות על צירוף תובע או נתבע שהיה מקום לצרפם מלכתחילה, בעת הגשת התביעה, או שנוכחותם בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

8.             מטרת תקנה 18 והפרשנות שניתנה לה על ידי הפסיקה היא למנוע ככל האפשר כי יתקבל פסק דין אשר יסיים את המשפט באופן פורמלי, אך לא יעביר את המחלוקת מן העולם. עוד נקבע בפסיקה כי אף אם קיים ספק לעצם קיומה של מחלוקת בין התובע לנתבע הנוסף שמבקשים לצרף, הרי שמוטב לצרף את הצד הנוסף ולו רק בשל העובדה כי אי צירופו יכול ויגרום לפגיעה במי מהצדדים. בנוסף על כל אלו קבעה הפסיקה כי לבית הדין שיקול דעת אף משיקולים של יעילות הדיון ולשם הכרעה בכל השאלות הכרוכות בתובענה באשר לקבלת החלטה באם לצרף נתבע נוסף, או לאו. נדגיש, כי בית הדין רשאי ומוסמך לצרף נתבע נוסף גם כאשר התובע מתנגד לבקשה (ראו עב' 1413/07 מזרחי עזרא - התעשיה הצבאית לישראל בע"מ, ניתן ביום 16/04/2008).

9.             בענייננו, השאלה מתעוררת בתיק דנא האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבעים, כאשר לטענת הנתבעים לא התקיימו בינם לבין התובע יחסי עובד-מעביד וככל שהתקיימו כאלה, הם התקיימו בין התובע לבין מר אחמד זיאדה, אשר העסיק התובע. התובע עצמו אינו  מתכחש להיכרות עם מר זיאדה אלא טוען שהלה היה מנהל עבודה מטעם הנתבעים, וכי לא התכוון כלל לעבוד אצלו. מכאן עולה השאלה בדבר זהותו של המעסיק.

10.          מעצם ספק זה בדבר זהותו של המעסיק  מתחייב כי ראוי לצרף את מר אחמד זיאדה כנתבע נוסף. צירופו, הגם שיכול ויאריך את התהליכים בתיק הינו הכרחי לניהול התביעה באופן יעיל וסופי ויגרום בסופו של יום להכרעה כוללת בשאלות הכרוכות בתובענה זו.

11.         משכך יודיע התובע בתוך 15 יום (הפגרה תיכלל במניין הימים) באם ברצונו לתקן כתב תביעתו ולכלול בו טענות המתייחסות לנתבע הנוסף. ככל שלא יהא מעונין בכך, יעמוד כתב התביעה בעינו והאמור בו ייוחס  גם למר זיאדה.

12.         באם יתקן התובע את כתב התביעה, כאמור לעיל, ידאג למסירתו כדין  גם לנתבע הנוסף.

13.         ככל שלא  יתקנו בתוך המועד האמור, תדאג מזכירות בית הדין  לשלוח את כתבי בית הדין של תיק זה, בצירוף החלטה זו לנתבע הנוסף, מר אחמד זיאדה, בהתאם לפרטיו האמורים בסעיף 3 לעיל .

14.         הנתבע הנוסף, מר אחמד זיאדה, יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהיום בו יומצא לו כתב תביעה.

15.         הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסוף ההליך.

16.         כל הצדדים יתיצבו לקדם המשפט הקבוע ליום 8.1.14.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, ( 27 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: